כשהעוצמה עולה אני מפסיקה להקשיב. זו התגובה הטבעית והבריאה לגוף ולנפש, והיא מאפיינת את כולנו. האינסטינקט הראשוני הוא להרחיק את הסיטואציה הקולנית מאתנו. אנחנו דוחפים החוצה את הדובר ואתו גם את התוכן. אבל למה בעצם?
הקול דומה לחפץ בעל נוכחות פיזית בחדר. כשאדם פונה אלינו, הוא שולח את תכניו כמו במסירת כדור. אופן מסירת הכדור (או הקול) קובע את אופן הקבלה והקליטה שלו בצד השני, כך למשל כאשר זורקים עלינו כדור בעוצמה- אנחנו מתגוננים, וכמובן שלא מנסים לתפוס.
המודעות לקול בשיחה עסקית, קריטית לתוצאה בדיוק כמו החשיבות של מסירת הכדור במשחק כדורגל. השחקן יכול להכיר את הכדור (או התוכן) כמו את כף ידו, אך אם טכניקת המסירה שלו לא איכותית, התוצאות יאכזבו.
כאשר נכוון את הקול בצורה מודעת, אסרטיבית, בהירה ונוכחת, המסר שלנו יתקבל באופן מלא. המאזינים לנו יהיו מאושרים "לתפוס" אותו - ממש כמו הכלבלב בתמונה :)
留言